סקרים לרשויות מקומיות מהשטח לשכבה. מהשכבה להחלטה.
סקר טוב הוא בסיס להחלטה, לא עוד קובץ במגירה. אנחנו מתכננים כל סקר לפי השאלה שהרשות צריכה לענות עליה, אוספים את הנתונים מהאוויר, מהרכב וברגל, בודקים כל ישות ומוסרים שכבות GIS מוכנות לעבודה, ישר למערכת שלכם.
למה סקר
קודם הנתונים, אחר כך ההחלטה
סקר שטח הוא איסוף שיטתי של מידע על ישויות במרחב, כמו תמרורים, שוחות, עצים ומתקנים, עם מיקום, מאפיינים ותמונה, ושמירתו כשכבות GIS שאפשר לעבוד מולן.
ברוב הרשויות המידע הגאוגרפי נצבר לאורך שנים, ממקורות שונים ובידי גורמים שונים. השכבות לא תמיד מעודכנות, הדיוק שלהן לא ידוע ואין תאריך שאפשר לסמוך עליו. סקר מחזיר את הוודאות: מה יש, איפה, באיזה מצב ולפי איזה מקור. מהרגע הזה, תקציב תחזוקה, תכנית עבודה או החלטה של ועדה נשענים על השטח עצמו.
-
תקציב לפי מצב בפועל
תעדוף תחזוקה והשקעות לפי מה שנמצא בשטח, לא לפי תכניות ישנות או פניות למוקד.
-
עמידה בחובות הרשות
תיעוד מסודר לרשות התמרור המקומית, לנגישות במרחב הציבורי ולניהול עצים בוגרים.
-
מפה אחת לכל המחלקות
הנדסה, תפעול, גבייה וחירום עובדים מול אותה שכבה, באותה גרסה.
איך זה עובד
חמש תחנות מהשטח למערכת
כל סקר עובר את אותו מסלול, מהתכנון ועד השכבה שנטענת למערכת של הרשות.
-
תכנון
מגדירים יחד את מטרת הסקר, את רשימת הישויות וטבלת המאפיינים, את דרישת הדיוק לכל שכבה, את שיטת האיסוף ואת פורמט המסירה. בודקים מה כבר קיים ברשות כדי לא לסקור פעמיים.
-
איסוף בשטח
בוחרים כלי לפי הישות: תצלום אוויר ורחפן לשטחים ולגגות, רכב עם מצלמות לרחובות, וסוקר רגלי עם אפליקציה ניידת לפרטים שרואים רק מקרוב. כל רשומה נשמרת עם מיקום, תמונה ותאריך.
-
בקרת איכות
זיהוי ממוחשב מאיץ את העבודה, אבל לא מחליט לבד. אנשי מקצוע בודקים מיקום, סיווג, שלמות ומאפיינים. חריגים מתועדים ולא נבלעים.
-
שכבות GIS
הנתונים נבנים כשכבות נקודה, קו ופוליגון, עם דומיינים, קודים ותמונות מקושרות, ברשת ישראל החדשה (ITM).
-
מסירה
השכבות נטענות ל-ArcGIS Online של הרשות, ל-HAMMER CITY או למערכת אחרת, יחד עם קבצי GIS, DWG, Excel ו-PDF לפי הצורך, ודוח סקר שמסביר מה נאסף ואיך.
סוגי הסקרים
סקר לכל שכבה בעיר
כל סקר עומד בפני עצמו, ואפשר לשלב כמה מהם באותו איסוף.
-
סקר אורתופוטו
פענוח תצלום האוויר לשכבות GIS: מבנים, מדרכות, עמודים, שוחות, תמרורים ועצים, בעזרת AI ובקרה אנושית.
-
סקר תשתיות
ניקוז, תאורת רחוב ומים: כל קולטן, שוחה, עמוד ומד, עם מאפיינים ותמונה.
-
סקר תמרורים
תמרורים, עמודים וסימוני כביש, בסריקה רכובה עם זיהוי AI ואימות אנושי לכל תמרור.
-
סקר מפגעים ונגישות
מפגעים, מכשולים ונגישות במרחב הציבורי, עם תמונה וחומרה לכל ממצא.
-
סקר עצים וגינון
עצים, חופות, שטחי גינון ומדי מים להשקיה, לתכנון גיזום, השקיה והצללה.
-
סקר נכסים ומתקנים
מבני ציבור, מגרשים, מתקני משחק, ריהוט רחוב ובתי עלמין, מחוברים לחוזים ולהקצאות.
שיטות איסוף
שלוש דרכים לאסוף את העיר
אין כלי אחד שמתאים לכל ישות. אנחנו מרכיבים את השילוב לפי מה שצריך לראות ובאיזה דיוק.
-
מהאוויר
אורתופוטו עדכני של הרשות או של ספק צילום אוויר, צילום רחפן לאזורים ממוקדים, וצילום אלכסוני כשצריך לראות חזיתות, קומות ומרפסות.
-
מהרכב
רכב עם מצלמות פנורמיות וזיהוי AI סורק רחובות שלמים, ושומר תמונה לכל מקטע. מתאים לתמרורים, לסימוני כביש ולמפגעים.
-
ברגל
סוקרים עם אפליקציות איסוף ניידות, כמו Survey123 ו-Field Maps, וטפסים עם רשימות ערכים קבועות. מתאים לעצים, לעמודי תאורה ולמתקנים שצריך לראות מקרוב.
תוצרים
מה מקבלים בסוף
-
שכבות GIS
שכבות נקודה, קו ופוליגון ברשת ישראל החדשה (ITM, EPSG:2039), בפורמט שהמערכת שלכם עובדת איתו.
-
מאפיינים
טבלה מסודרת עם דומיינים וקודים, למשל קוד תמרור לפי לוח התמרורים או קוד רחוב לפי הלמ״ס, ומזהה ייחודי לכל ישות.
-
תמונות
תמונה מקושרת לכל ישות. בסריקה רכובה נמסרות גם כל תמונות הרחוב לשימוש שוטף של הרשות.
-
דוחות ומפות
דוח סקר, טבלאות Excel ומפות PDF להצגה, לישיבות ולאישורים.
-
מטא-דאטה
לכל שכבה: מקור, תאריך, מערכת קואורדינטות, שיטת איסוף והגדרת הדיוק שנקבעה מראש.
דיוק ובקרה
דיוק מוגדר מראש, לא מבטיחים בדיעבד
לא נכתוב כאן מספר דיוק כללי, כי אין כזה. הדיוק תלוי במקור ובשיטה: ברזולוציית האורתופוטו ובתאריך הצילום, בציוד האיסוף ובתנאי השטח. לכן בכל סקר אנחנו קובעים מראש את דרישת הדיוק לכל שכבה, את המקור שעליו נשען המיקום ואת דרך הבדיקה, ומתעדים את כל אלה בדוח המסירה.
כשמשימה דורשת מדידה חתומה בידי מודד מוסמך, למשל לצורך תכנון הנדסי או מסמך סטטוטורי, אנחנו אומרים זאת כבר בשלב התכנון. סקר GIS לא מחליף אותה.
-
אדם בודק כל ישות
AI מאתר ומסווג, ואנשי מקצוע מאשרים, משלימים ומתקנים.
-
חריגים מסומנים
ישות שלא ניתן לאמת מסומנת ככזו בשכבה ובדוח, ולא נעלמת.
-
מטא-דאטה בכל שכבה
מקור, תאריך, CRS ושיטה, כך שגם בעוד שנים יהיה ברור על מה השכבה נשענת.
-
הנתונים שלכם
השכבות והתמונות נמסרות לרשות בפורמטים פתוחים ונשארות בבעלותה.
סקרים ממוקדים
ועוד שאלות שסקר יודע לענות עליהן
-
סקר חריגות בנייה
השוואה בין שני תצלומי אוויר מתאריכים שונים, איתור מבנים שגדלו או נוספו, וצילום אלכסוני לזיהוי קומות ומרפסות. התוצר: רשימת ממצאים לפיקוח על הבנייה, עם אפשרות הצלבה מול היתרים.
-
פוטנציאל סולארי בגגות
חישוב שטח גג פנוי נטו לכל מבנה, בניכוי דודים, מרפסות פתוחות וגגות שפונים הרחק מהשמש.
-
איי חום עירוניים
מיפוי חופות, הצללות, חומרי שטח וגבהים ברמת הרחוב, ככלי לתעדוף הצללה ונטיעות. המוצר הייעודי לתחום, CLIMYX, נמצא בשלב קונספט.
-
מיפוי מבנים
פוליגוני מבנים סגורים לפי מזהה מבנה, עם גבהים ממודל תלת-ממדי כשהוא קיים.
שאלות נפוצות
מה שואלים אותנו על סקרים
מה ההבדל בין סקר שטח GIS לבין מדידה?
סקר GIS מאתר ומתעד ישויות במרחב, עם מיקום, מאפיינים ותמונה, לצורכי מצאי, ניהול ותכנון. מדידה של מודד מוסמך מספקת מיקום וגובה ברמת דיוק הנדסית וחתימה מקצועית, ונדרשת למשל לתכנון מפורט ולמסמכים סטטוטוריים. כשמשימה דורשת מדידה כזו, נגיד זאת מראש.
איך נקבעת רמת הדיוק של סקר?
לפי המטרה ולפי המקור. בשלב התכנון קובעים לכל שכבה מה דרישת הדיוק, על איזה מקור נשען המיקום, למשל אורתופוטו ברזולוציה מסוימת או איסוף בשטח, ואיך בודקים אותו. כל אלה מתועדים בדוח המסירה ובמטא-דאטה של השכבה.
באיזו מערכת קואורדינטות ובאילו פורמטים מקבלים את התוצרים?
ברירת המחדל היא רשת ישראל החדשה (ITM, EPSG:2039). השכבות נמסרות כ-File Geodatabase או Shapefile, או נטענות ישירות ל-ArcGIS Online, ולפי הצורך גם כ-DWG, Excel ו-PDF.
האם התוצרים נכנסים למערכת ה-GIS הקיימת שלנו?
כן. אנחנו טוענים את השכבות ל-ArcGIS Online של הרשות, למפות ולאפליקציות שכבר עובדים איתן, או ל-HAMMER CITY. אם יש לכם מערכת אחרת, נמסור בפורמט שהיא קולטת.
אפשר להתחיל מאזור קטן?
כן, וזו לרוב דרך טובה להתחיל. פיילוט בשכונה אחת או ברחוב ראשי מאפשר לבדוק את השכבות, המאפיינים והשילוב במערכת לפני שמרחיבים לכל הרשות.
מה תפקיד ה-AI בסקרים שלכם?
AI מאתר ומסווג ישויות בתמונות, מהרכב ומהאוויר, וכך מקצר את זמן העבודה. הוא לא מחליט לבד: כל זיהוי נבדק בידי אנשי מקצוע, מה שהמכונה פספסה מושלם ידנית, והמיקום מאומת לפני המסירה.
כל כמה זמן כדאי לעדכן סקר?
תלוי בקצב השינוי. תמרורים, נכסים ועצים משתנים כל הזמן, ולכן כדאי לבנות לצד הסקר דרך לעדכן אותו בשוטף, למשל טופס עדכון בשטח לעובדי הרשות. לשכבות שנגזרות מתצלום אוויר, העדכון הטבעי הוא עם כל אורתופוטו חדש.
מה אתם רוצים לסקור?
ספרו לנו איזו החלטה עומדת לפניכם, ונציע את הסקר שעונה עליה: היקף, שיטה, שכבות ומסירה.